'וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים'

רבינו האור החיים הקדוש מבאר את כוונת התורה שנתנה למשה רבינו תואר 'איש האלקים' הרי אלקים זהו בחינת הדין.

ומבאר רבינו הקדוש על פי הגמרא במסכת ערכין (יז א) שאומרת 'אם יבוא הקדוש ברוך הוא לישב בדין עם אברהם יצחק ויעקב אינם יכולים לעמוד בפניו'. רואים מדברי הגמרא שאפילו צדיקים גדולים כמו אבותינו עליהם השלום אין מועיל להם צדקותם והתעצמותם נגד יצר הרע בעולם הזה לצאת זכאים בדין בעולם האמת, אלא כל מעשיהם הטובים בעולם הזה מסייעים אותם רק כדי לזכות בדין מכח הרחמים.

וכמו שאמר דוד המלך עליו השלום בתהילים 'ואל תבוא במשפט את עבדך כי לא יצדק לפניך כל חי'. וידוע שהצדיק נקרא 'חי', ואפילו אחר פטירת הצדיק הוא נקרא 'חי' וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה 'צדיקים במיתתם קרויים חיים'. ובכל זאת אומר דוד המלך אל תעמיד במשפט את הצדיקים כי לא יצאו זכאים בדין.

מה שאין כן משה רבינו עליו השלום נתעצם בכוחו הגדול ועלה ונתעלה ופעל פעולת הטוב אפילו בערך בחינת הדין, כך שגם אם יעמוד לדין הוא יוצא זכאי בדין ולא בחסד וברחמים.

וזה לשון קודשו: 'והוא אומרו איש האלקים ואם יבוא ה' לעמוד עמו בדין, יוכל, כי הפליא לעשות הטוב והישר'.

[אור החיים וזאת הברכה פרק לג פסוק א]